תפקיד עובד זר בסיעוד

נכתב ע"י נחמן גילעד מנכ"ל גיל עד עו"ז לסיעוד בע"מ | 24/04/2013

 

נוכח חוסר הבהירות בקרב חלק מן המעסיקים ועובדיהם באשר להגדרת תפקיד עובד זר בענף הסיעוד ניכרים בקרבם מבוכה וחוסר בטחון באשר למכלול מטלות שהם רשאים להטיל עליו. למשל: האם תפקיד העובד ללוות את המעסיק לשירותים בשעות הקטנות של הלילה ? האם במסגרת הכנות המעסיק לחג הפסח על העובד לבער את החמץ בבית ? האם מתפקיד העובד להזריק אינסולין למטופל חולה סכרת ? הואיל ולתפקידיו וחובותיו של העובד הזר כלפי מעסיקו נודעת חשיבות ראשונה במעלה באשר למשטר יחסי העבודה בין הצדדים, ראוי לבדוק מהי גישתם של החוקים והתקנות בעניין זה - שהוא כאמור חשוב למעסיק ולעובד הזר כאחד.

לפתיחת תכנית פנסיה לעובדים זרים



צרו קשר:
077-9101331

077-9109033

 

 עפ"י סעיף 1ג(ב)(2) בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 [1] (להלן: "החוק") נדרש לפרט בחוזה עבודה בין המעסיק לבין העובד את תיאור תפקיד עובד זר. נמצא שהחוק אינו עוסק כלל בהגדרת תפקידיו ו/או חובותיו של עובד בענף הסיעוד כלפי מעסיקו. ראוי לציין כי מנגד בחוק מוגדרות היטב  חובות המעסיק וחובות הלשכה הפרטית כלפי העובד הזר. גם הזכותון לעובד הזר [2] עוסק בחובותיהם של המעסיק והלשכה הפרטית כלפי העובד הזר, בעוד שבדומה לחוק, אין בזכותון כדי לשפוך אור על הגדרת מכלול תפקידיו ו/או חובותיו כלפי מעסיקו.

למעשה, רק מהגדרת תפקיד המטפלת כאמור בחוק ביטוח סיעוד [3] אנו למדים, בעקיפין, על תפקיד עובד זר. עפ"י חוק ביטוח סיעוד זכאי לגמלת סיעוד יקבל שירותים [4] שיסייעו לו  בביצוע פעולות היום-יום כדלהלן:
-    עזרה של מטפל/ ת בבית המבוטח.
-    טיפול במרכז יום לקשישים.
-    אספקת מוצרי ספיגה חד-פעמיים.
-    משדר מצוקה.
-    שירותי מכבסה.
בבחירת הזכאי בעזרת מטפל/ת בביתו, רשאי הוא להעסיק מטפל ישראלי או עובד זר אשר תפקידו לסייע לזכאי להתלבש, להחליף טיטול, להתרחץ, לאכול, להתהלך בבית ובחוץ, לגלח גבר, להשגיח על הזכאי בביתו למען בטיחותו, לנהל את משק הבית לרבות ניקיון קל, כביסה וגיהוץ, בישול, הבאת תרופות, ולהקל על משפחת הזכאי את הטיפול בו [7].
 
ממחקר בנושא מטפלות בית בזקנים [5] עולה שאוכלוסיית העובדות הזרות מהפיליפינים "עוסקות במגוון גדול יותר של פעילויות טיפול אישי וסביבתי מאשר המטפלות הישראליות", אבל מניסיונו של מחבר המאמר גם מטפלות זרות אחרות נושאות בנטל כבד לאין שיעור מזה של המטפלות הישראליות.

ממחקר אחר  שנערך בישראל [6] נמצא כי העובד הזר בישראל מסייע למעסיקו הסיעודי בביצוע רוב הפעילות בבית כאמור לעיל ואף יותר: החלפת מוצרי ספיגה, ניקיון, בישול, כביסה, גיהוץ, קניית מצרכי מזון והבאתם לבית המעסיק, ליווי לקופ"ח/בי"ח ועזרה בלילה בליווי לשירותים, בעוד שמחוץ לבית:  פעילויות תרבות, קשר חברתי, קניות, ובילוי נעשים על פי רוב ע"י בני המשפחה.

באתר תמיכה-האגודה הישראלית לטיפול תומך מוצגת רשימת אתגרים אופייניים שבפניהם ניצב המטפל / העובד הזר והפתרונות המועילים שמוצעים לו בהם הוא יכול לנקוט כדי לסייע ולהקל על בעיות אוכלוסיית הנזקקים [8].
 
תפקיד עובד זר מתבטא כאמור בביצוע פעולות היום-יום, השגחה, ליווי וניהול משק הבית עבור הנזקק בלבד. אך בפועל התועלת בהעסקת עובד זר חורגת מן הטיפול בנזקק עצמו הואיל וכאשר קיימת התאמה טובה בין המטופל לבין העובד, מעגל המשפחה הראשון יוצא אף הוא נשכר ומתפנה לענייניו בעבודה ולשגרת חיים תקינה. בהקשר זה ראוי לציין את ההשלכות החיוביות של העסקת עובד זר על השתתפות בני המשפחה בשוק העבודה ואת שביעות הרצון מהעובד הזר שעומדת על רמה גבוהה של כ- 87.3% מכלל המעסיקים. יחד עם זאת 
מן הראוי לפרט בחוק עובדים זרים את מכלול תפקידיו של העובד הזר בענף הסיעוד, את גבול אחריותו ואת התחומים שמוחרגים מתחום עיסוקו.




מקורות:
[1]  חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991
[2]  זכותון לעובד הזר
]3]  חוק ביטוח סיעוד
[4]  סיעוד, המוסד לביטוח לאומי
[5]  מטפלות בית בזקנים: מאפיינים, תפיסת תפקיד ודפוסי עבודה והעסקה | ינואר 2002.
[6]  בעלי היתר להעסקת עובדים זרים בסיעוד – מבט על I רוני בן צורי , פברואר 2010.
[7]  חוק סיעוד
[8]  תמיכה-האגודה הישראלית לטיפול תומך

תגובות

פרסום תגובה חדשה

  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.

מידע נוסף על אפשרויות מבנה קלט