התפטרות עובד זר בענף הסיעוד

נכתב ע"י נחמן גילעד מנכ"ל גיל עד עובדים זרים לסיעוד בע"מ | 23/01/2020

תשתית משפטית
הפסקת עבודה כפופה לחוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות התשס"א-2001  (להלן: "החוק") אשר לפיו על עובדים ומעסיקים חלה חובת הודעה מוקדמת בכתב בדבר כוונתם להפסיק את יחסי העבודה ביניהם.
החדשות הן שעפ"י נוהל מתן הודעה מראש לפני התפטרות (להלן: "הנוהל") שפורסם ביום 24/07/2012 הוארכה תקופת הודעה מוקדמת שבה חייבים עובדים זרים בענף הסיעוד במהלך השנה הראשונה לעבודתם, ובנוהל היא קרויה "הודעה מראש". ההודעה מראש לפי הנוהל עשויה להחשב גם כהודעה מוקדמת לפי החוק.
הנוהל נסמך על סעיף 6 * לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה") והוא חל על עובדים זרים בענף הסיעוד. עובדים שיפרו את הוראות הנוהל צפויים להליך לפיו תשקול רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (להלן: "הרשות") את נסיבות הפסקת העבודה, ותוצאותיו עשויות להביא לביטול אשרת עבודה ורישיון הישיבה והרחקה מישראל.

נסיבות והליכים בהפעלת הנוהל
תנאי הנוהל נקבעו במטרה למנוע פגיעה בצרכיהם המיוחדים של מטופלים סיעודיים נכים וקשישים, בעלי מוגבלויות בדרגה גבוהה – אשר עקב נטישתם הפתאומית ע"י עובדים זרים בתחום הסיעוד, מוצאים עצמם לעתים חסרי ישע ללא טיפול והשגחה ועם תחושה קשה של ניצול לרעה של האשרה ורישיון הישיבה ע"י העובדים. למשל, יש עובדים שמחליפים מעסיק שהעבודה אצלו קשה, כגון טיפול בילד, חולה סיעודי מורכב או נכה קשה, במעסיק שהעבודה אצלו קלה יותר, או עוברים לעבוד אצל מי שמאפשר להם לעבוד בעבודה נוספת.
סוגיית המעבר בין מעסיקים בענף הסיעוד, שמצבם הסיעודי קשה, נדונה  במסגרת הוועדה לבעיית העובדים הזרים ובמסמך מיום 21/02/2011 הנושא את הכותרת "הטיפול בקושי של מטופלים במצב סיעודי קשה להעסיק עובד זר" נבחנת הבעיה ומוצגות הדרכים האפשריות להתמודדות עמה.
בנסיבות אלו ולאור העקרונות בסעיף 3א(ג2) לחוק הכניסה-תיקון מס' 21 תשע"א-2011, ובפסיקה בבג"ץ 4542/02 – קו לעובד ובהחלטה בבג"ץ 1834/09 – יהודה דורון (נטישת מעביד בתחום הסיעוד - החלטה לעניין נוהל הודעה מוקדמת), נקבעו למעשה תנאי הנוהל.
כנגד הנוהל הוגשה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט ותגובות, אבל ביום 16/01/2013 הבקשה נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ, ולפיכך נותר הנוהל על כנו.

תחולת הנוהל
הנוהל נכנס לתוקף ביום 27/09/2012 (כלומר 65 ימים לאחר פרסומו).

משך הודעה מראש עפ"י הנוהל
תקופת ההודעה מראש תלויה בוותק העבודה של העובד ובהגדרתו כעובד זר במשכורת **, כדלהלן:
תקופת העסקה                       הודעה מראש – מינימום ימים
7 ימים עד 3 חודשים                     7    ימים
3 חודשים עד 6 חודשים                 14  ימים
7 חודשים עד 12 חודשים               21  ימים
מעל 12 חודשים                            30 ימים

משך הודעה מוקדמת טרם יישום הנוהל
לשם השוואה, לפני כניסת הנוהל לתוקף, משך הודעה מוקדמת שבה חייב עובד בענף הסיעוד, היה זהה לזו שבה חייב המעסיק, כדלהלן:
תקופת העסקה                    הודעה מוקדמת – מינימום ימים
עד 6 חודשים                               6   ימים
חודש 7 עד 12 חודשים                 6   ימים, בתוספת של יומיים וחצי בגין כל חודש עבודה נוסף
מעל 12 חודשים                          30 ימים

אופן מתן הודעה מראש ע"י העובד
א. בכתב לידי המעסיק או לנציגו וגם ללשכה הפרטית (התאגיד), בשפה מובנת לעובד ולמעסיק יחדיו, או
ב. במסירה ידנית או בדואר רשום עם אישור מסירה או בדרך אחרת שבאמצעותה ניתן להוכיח את מסירתה,
ג.  בנוסף, העובד רשאי למסור את ההודעה באמצעות דוא"ל hodaa-siud@piba.gov.il או באמצעות פקס: 02-6469642.

נקיטת אמצעים כנגד עובד שהפר את הנוהל

 ב. עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות כאמור בחוק (סעיף 7ב), ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת, אלא אם אי מתן הודעה מראש חלה בנסיבות מיוחדות עפ"י סעיף 10(1) לחוק.

חריגים
התפטרות בלא מתן הודעה מוקדמת, אפשרית כאמור לעיל עפ"י סעיף 10(1) לחוק, אם התקיימו נסיבות מיוחדות אשר עקב קיומן אין לדרוש מהעובד לעבוד במהלך תקופת ההודעה מראש.

זכויות סוציאליות לעובד שהתפטר
הנוהל מתייחס לחובת הודעה מראש בלבד כאמור בסעיף 12 לחוק בדבר שמירת זכויות: "חוק זה, אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה." לכן אין בהפרת הנוהל ע"י העובד כדי לפגוע בזכויות הסוציאליות שנצברו לו במהלך יחסי העבודה שבינו לבין המעסיק.

 ________________________________________________________________________________________________________
*   סעיף 6(1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952 קובע כי "שר הפנים רשאי לקבוע תנאים למתן אשרה או רישיון ישיבה...".
סעיף 6(2) לחוק הכניסה לישראל קובע כי רשאי שר הפנים "לקבוע באשרה או ברישיון ישיבה תנאים שקיומם יהיה תנאי לתקפם של האשרה או של רישיון הישיבה".

**  עובד במשכורת כהגדרתו בסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג- 1963, הוא "עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר."