ועדת חריגים הומניטארית - תיקון | ינואר 2018

מספר פנימי: 2064473

הכנסת העשרים

יוזם:          חבר הכנסת    יואב קיש      

                                             פ/5071/20

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – ועדת חריגים הומניטרית להעסקת עובדי סיעוד מעבר לתקופה המותרת), התשע"ח–2018
 

תיקון סעיף 3א 1.בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952  (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3א – 
(1) בסעיף קטן (ב)(2), המילים "שאינו מועסק ואינו בעל ענין בחברה העוסקת בתיווך עובדים זרים או בהעסקתם" – יימחקו, ואחרי "הגורם המוסמך" יבוא "עובד סוציאלי בעל שלוש שנות ותק לפחות, שהוא בעל תפקיד בכיר כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959, בלשכה פרטית בעלת היתר לפי סעיף 65 לחוק האמור, שניתן לתיווך וטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד";
 

(2)  בסעיף קטן (ב1), במקום פסקה (1) יבוא:
   "(1)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת ביקור לשם העסקתו של עובד זר אשר חלפו 63 חודשים מיום כניסתו לראשונה לישראל באשרת עובד  זמני בענף הסיעוד, לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי למטופל בעל היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים (להלן – מטופל סיעודי), מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים המתקיימים במטופל הסיעודי והקשורים למורכבות או ייחודיות הטיפול הסיעודי הנדרש, או לנסיבות אישיות אחרות של המטופל, ובלבד שהעובד הזר שהארכת רישיונו
נדרשת לפי סעיף קטן זה (להלן – העובד הזר הנדרש) שוהה כדין בישראל במועד הגשת הבקשה והתקיימו לגביו תנאים אלה:
          (א)    במשך תקופת שהותו בישראל, העובד הזר הנדרש הועסק כדין אצל
          מטופל סיעודי מסוים במשך תקופה של עשרים וארבעה חודשים לפחות;
          לעניין רציפות התקופה יראו מעבר בין מטופלים בעקבות פטירת מטופל או
          מעבר המטופל למוסד סיעודי כאילו המשיך העובד הזר לטפל באותו   
          מטופל;
          (ב)    העובד הזר הנדרש סיים את תקופת העסקתו האחרונה בישראל
          לפני מועד הגשת הבקשה לפי סעיף זה, בעקבות פטירת המטופל הסיעודי
          אותו סעד, או בעקבות מעבר קבוע של  המטופל הסיעודי אותו סעד
          למוסד סיעודי בלבד;
          (ג)    בעת הגשת הבקשה לפי סעיף זה, לא עברו מעל 8 שנים מיום
          כניסתו לראשונה של העובד הזר הנדרש לישראל לעבודה בענף הסיעוד;
          (ד)     לא התקבלה החלטה קודמת של שר הפנים להארכת רישיונו של
          העובד הזר הנדרש לפי סעיף קטן זה, למעט החלטה להאריך רישיון
          לישיבת ביקור לשם טיפול בבן זוג של המטופל Vסיעודי שהתגורר יחד עם
          המטופל הסיעודי בעת העסקת העובד הזר הנדרש;
         (ה)    הוועדה שמונתה לפי הוראות פסקה (2) המליצה לשר הפנים על
         הארכת הרישיון של העובד הזר הנדרש; המליצה הוועדה שלא להאריך
         את הרישיון – תידחה הבקשה והעובד הזר ייצא מישראל בתוך 30 ימים
         ממועד ההודעה על דחיית בקשתו כאמור.

          (1א)  על אף האמור בפסקה (1), היתה הבקשה להארכת הרישיון כאמור
         באותה פסקה לשם טיפול במטופל שהוא אחד מהמפורטים להלן, רשאי
         שר הפנים להאריך את רישיון הישיבה של  העובד זר, אף אם לא התקיימו
         התנאים המנויים בפסקאות משנה (א), (ב) ו-(ד) לאותה פסקה, ולעניין
         פסקה (ג), במקום "8 שנים" יקראו "12 שנים":
             (א)    מטופל סיעודי הזכאי לקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח  
             לאומי בשיעור של 188% לפחות;
             (ב)    נכה צה"ל או נפגע פעולת איבה שהוכר כסיעודי ברמה של 100%
             לפחות;
             (ג)    ילד נכה הזכאי לקצבת ילד נכה מאת המוסד לביטוח לאומי ברמה
             של 188%, והוא בעל נכות קשה במיוחד;
             (ד)    מי שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כמטופל סיעודי עקב
             פגיעה בעבודה, כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי[נוסח משולב],
             התשנ"ה–1995,  והוא תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות
             היום יום."
 הוראת מעבר  2.אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בהחלטה שהתקבלה לפי סעיף 3א(ב1) לחוק העיקרי, כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה.
 דברי הסבר
 סעיף 3א(ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), כפי שנוסף לחוק בשנת 2011, מסמיך את שר הפנים להאריך שהות עובדי הסיעוד הזרים בישראל מעבר לתקופות המרביות הרגילות הקבועות בחוק הכניסה לישראל.
בעקבות תיקון החוק, הוגשו אלפי בקשות חריגות לוועדה המייעצת, ומחמת עומס הבקשות והזמן הרב הנדרש לבדוק אותן לעומק, החליטו שרי הפנים בין השנים 2014-2016 על מתן אישור גורף לכ-9000 בקשות חריגות כאמור, תוך ניסיון להקשחת הקריטריונים בנוהל המשמש את הועדה לבחינת בקשות חדשות שיוגשו.
 המצב המתואר לעיל, לאחר התיקון האמור, גרם לתופעות קשות הן מהפן של נטישת מטופלים סיעודיים והן מהפן של פגיעה במדיניות ההגירה של המדינה, ועלה צורך ממשי ודחוף לתקן את החוק באופן שיצמצם את הנגישות לוועדה למקרים הקשים וההומניטריים ביותר בלבד.
מטרת הצעת החוק היא לתקן את חוק הכניסה לישראל, כך שסמכות שר הפנים להתיר הארכת שהות של  עובד זר לסיעוד אצל מטופל סיעודי חדש, לאחר שהעובד הזר סיים את תקופת העבודה המרבית המותרת בישראל, במקרים הומניטריים מיוחדים, תחול רק לגבי  עובדים זרים העומדים בתנאים שנועדו לעודד נאמנות למטופל סיעודי ולמנוע השתקעות בישראל.
כך, לפי ההצעה, ניתן יהא להאריך שהות באופן חריג רק לעובדים זרים אשר לא שהו בישראל מעל 8 שנים (ובמקרה שהמטופל הסיעודי המבקש נמנה על אוכלוסיות הנכים המורכבות - מעל 12 שנות עבודה בישראל), שהתמידו בעבודה בטיפול במטופל סיעודי אחד לפחות במשך תקופה של 24 חודשים לפחות, לא עזבו מיוזמתם את המטופל הסיעודי האחרון אותו סעדו, ולא הוגשה בקשה של מטופל סיעודי אחר בעניינם, מלבד על ידי בן הזוג של המטופל המבקש הנוכחי.
תיקון החוק נועד לתמרץ עובדי סיעוד זרים להתמיד בעבודתם אצל המטופל הסיעודי אצלו שובצו, בכך שרק עובדים זרים שהתמידו בעבודתם כאמור, ולא עזבו מטופל סיעודי אחרון מיוזמתם, יוכלו להיות מועמדים להמשך שהות בישראל, מעבר לתקופה המרבית המותרת של 63 חודשים, לבקשת מטופל סיעודי, במקרים הומניטריים מיוחדים לפי סעיף 3א (ב1) לחוק הכניסה לישראל.
מטרה נוספת של התיקון היא להגדיל את היצע העובדים הזרים המחליפים בישראל, לתקופות שבהם העובד הזר הקבוע שוהה בחופשת מולדת. בהתאם לתיקון המוצע, בקשות בגין עובדים זרים שסיימו 63 חודשי שהייה בישראל (ואשר עומדים בתנאים שלעיל) יוכלו לבוא בפני הוועדה, בעוד שיתר העובדים הזרים אשר שוהים במסגרת תקופת השהיה החוקית בישראל יוכלו לשמש כעובדים קבועים או מחליפים ואם חלפו 51 חודשים מאז כניסתם לישראל והסתיימה העסקתם הקבועה האחרונה – ישמשו  כעובדים מחליפים בלבד.
הצעת החוק עשויה למגר את תופעת הנטישות ולהגדיל את היצע העובדים המחליפים, וכן לתרום הן למטופלים הסיעודיים והן למדינה, בכך שיימנע חשש להשתקעות עובדים זרים רבים, תוך מתן מענה למספר מצומצם של מקרים חריגים וקשים שעומדים בתנאי החוק.
 ---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג בשבט התשע"ח – 29.1.18		 

 

תגובות

אי אפשר שלא להעריך את מידת

הוגש ע"י נחמן ב־ו', 06/22/2018 - 14:11.

אי אפשר שלא להעריך את מידת החמלה וההתחשבות באוכלוסיית הנכים הקשים, שבאה לידי ביטוי בתיקון לחוק.

פרסום תגובה חדשה

  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.

מידע נוסף על אפשרויות מבנה קלט