הגבלות על עובדים זרים השוהים בישראל

נכתב ע"י: נחמן גילעד, מנכ"ל גיל עד עו"ז לסיעוד בע"מ | 18.11.2012, עודכן 29/04/2021

זכויות העובדים הזרים מתעדכנות בעקבות קידום חקיקת חוקים בתחום הסוציאלי וכתוצאה מניהול מאבקים מוצלחים של ארגוני זכויות אדם כנגד המדינה, במישור המשפטי. דוגמאות בולטות להרחבת זכויות העובדים הזרים בתחום העבודה הן ביטול הסדר הכבילה בפסיקת בג"ץ בשנת 2006 והחלת חוק פנסיה חובה בראשית 2008 המותאם לעובדים זרים. גם בתחום מעמד ואשרות המאבקים המשפטיים נושאים פרי כגון ביטול נוהל עובדת זרה בהריון בשנת 2011. אך להשלמת התמונה ראוי לפתוח צוהר גם אל הגבלות שחלות על עובדים זרים מכוח חוקים, תקנות ופסקי דין, בתחומי התעסוקה, הבריאות והמעמד. במאמר זה נפרוס חלק מן ההגבלות האופייניות לאוכלוסיית העובדים הזרים בישראל.

הגבלות בתחום התעסוקה
א.  עובדים זרים בענף הסיעוד המועסקים בביתם של מטופלים בעלי היתר להעסקתם לא זכאים לתשלום בגין שעות נוספות. על כן חייבים המעסיקים בתשלום שכר מינימום בלבד בקיזוז הניכויים המותרים כמפורט בסעיף ב להלן. כאן המקום לציין שכך פסק בית הדין הארצי לעבודה. בעקבות ערעור שהוגש על הפסיקה, החליט בג"ץ להותיר את פסק הדין על כנו וקבע כי על המחוקק בלבד חלה הסמכות לקבוע מהם התנאים להעסקת עובדים זרים בתחום הסיעוד. לפסק הדין פנה לבג"ץ גלוטן 1678/07 מיום 23/10/2008.

ב.  משכר עבודה של עובדים זרים בתחום הסיעוד בלבד מותר למעסיק לנכות סכום חודשי בסך עד 1,325 ₪ (קיזוז משכר המינימום) כתלות במקום המגורים, בבעלות המעסיק על דירתו ובגובה פרמיית ביטוח בריאות לעובד הזר. להרחבה עיין בעלויות למעסיק באתר זה.

 ג.  אסור לעובדים זרים לעבוד אצל מעסיק נוסף על מעסיקו הרשום במשרד הפנים. יתר על כן, חרף העובדה שעובד זר רשאי לעבור ממעסיק אחד למשנהו הוא אינו יכול לעבור לעבוד בענף אחר מזה שאשרת העבודה מסוג ב/1 מתירה לו.

ד.  בהמשך להודעת המדינה בבג"ץ 1834/09 יהודה דורון ואח', בכוונת משרד הפנים להביא לאישור ועדת הכנסת הצעה לתקנות בענין הגבלות גיאוגרפיות שיחולו על עובדי סיעוד זרים, אשר ירשמו באשרה ורישיון הישיבה של העובדים הזרים. יוער כי העילה להגשת העתירה הינה "סוגיה כאובה של נטישת מעבידים בתחום הסיעוד על ידי עובדים זרים באופן פתאומי, תוך הותרת המעביד - קשיש או אדם בעל מוגבלות בדרגה גבוהה - חסר אונים". עם אישור התקנות, יובאו פרטים בדבר הוראות אלו לידיעת העובדים, המעסיקים והלשכות הפרטיות.

הגבלות בתחום שירותי בריאות
עובדים זרים לא זכאים לטיפול רפואי במקרים של שירותים פסיכולוגיים, בדיקות גנטיות, אשפוז סיעודי ועוד, כמפורט בסעיף 3 לצו-חריגים לזכאות. כמו כן חלות עליהם הגבלות בטיפול רפואי במקרים של אובדן כושר עבודה, פיצויים לנפגע פעולת איבה, פיצויים לנפגע תאונת דרכים ועוד, כמפורט בסעיף 4 לצו-הגבלת זכאות. נזכיר כי צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א 2001, מסדיר את נושא ביטוחי הבריאות וכיסוי הטיפול הרפואי של עובדים זרים. לפי הצו, הביטוח הרפואי של עובדים זרים אמור לכלול את השירותים ואת התרופות הניתנים לזכאי ביטוח הבריאות הממלכתי אבל נכללות בו החרגות והגבלות הנזכרות לעיל.

הגבלות בתחום המעמד
א.  במדינת ישראל עובדים זרים לא זכאים לאזרחות או למעמד של תושבי קבע, אלא למעמד של "ישיבת ביקור" בלבד בדומה לתיירים ולמתנדבים ששהייתם בארץ זמנית (עד 63 חודשים, פרט ליוצאים מן הכלל בענף הסיעוד העומדים בקריטריונים מסיבות הומניטריות). ראוי לציין כי עפ"י חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 עובדים זרים לא זכאים לאזרחות הואיל ומרכז  חייהם נמצא בארץ מוצאם, ולא זכאים למעמד של תושבי קבע כי הם לא "עולים בכוח" (בני העם היהודי הזכאים לעלות למדינת ישראל מכוח חוק השבות).

ב.  הזכות לחיי משפחה של עובדים זרים אינה מוכרת בחוק הישראלי. אין מעמד מוסדר לילדי עובדים זרים שנולדו בישראל או לאלו המגיעים אליה מחו"ל. עם זאת המדינה מכבדת תקנות אוניברסליות לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, וילדי העובדים הזרים בישראל מקבלים טיפול של רשויות הבריאות, הרווחה והחינוך.

ג.  לפי "נוהל עובדת זרה בהריון" שנקבע ע"י רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שבמשרד הפנים, עובדת זרה הנמצאת בארץ ברישיון, רשאית לקבל, לאחר הלידה, רישיון ישיבה בישראל למשך 90 יום. בתום תקופה זו, על העובדת לצאת מהארץ עם תינוקה, והיא רשאית לחזור תוך תקופה של שנתיים לצורך עבודה, ללא הילד. בנסיבות הומניטריות חריגות, הנוגעות למקרה קונקרטי, תשקל אפשרות להתיר לעובדת להישאר בארץ תקופה קצובה נוספת מעבר ל-90 הימים הקבועים בנוהל.
אבל בג"ץ ביטל את הנוהל בהחלטתו מיום 13/04/2011 וקבע כי "נוהל העובדת הזרה אינו הולם את השיטה החוקתית בישראל... יש לבטלו ולבנות מערך כללים אחר אשר יגשים את יעדיה של המדיניות השלטונית בלי לפגוע פגיעה בלתי סבירה ובלתי מידתית בזכויות אדם, עליהן יש לשמור מכל משמר." לפסק דין מלא של בג"ץ 11437/05 לחץ כאן.

ד.  חל איסור על כניסת עובדים זרים לישראל אשר להם בני משפחה מדרגה ראשונה השוהים בארץ כדין או שלא כדין, קרי: הורים, ילדים או בני זוג למעט אחים ואחיות. מטרת הגבלה זאת היא למנוע השתקעות עובדים זרים בישראל. ראה סעיף א4 בנוהל הזמנת עובד זר בתחום הסיעוד.

ה.  על פי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, עובד זר בענף הסיעוד אשר חלפו 51 חודשים מיום כניסתו לישראל אינו רשאי להתחיל העסקה חדשה אצל מטופל חדש ועליו לצאת את ישראל. סעיף 3א(ב1)(1) לחוק הכניסה לישראל, אשר נוסף לאחרונה בתיקון מס' 20 לחוק, מאפשר לשר הפנים לאשר הארכת אשרה ורישיון ישיבה של עובד זר לסיעוד מעבר ל-63 חודש, גם כאשר העובד הזר לא הועסק במשך 12 חודשים אצל המטופל, במספר מצומצם של מקרים הומניטריים חריגים כמפורט באותו סעיף. בהתאם לצו הכניסה לישראל (מכסה שנתית מירבית של רשיונות שיינתנו מטעמים הומניטריים) התשנ"א 2011, אושרו רק 100 מקרים הומניטריים מיוחדים.

הרחבה: הגבלות מיוחדות לעובדי סיעוד זרים המבקשים להחליף מעסיק בישראל | 05/11/2018