פנסיה לעובדים זרים

1.  עיקרי חסכון פנסיוני

● החל ממועד כניסתו לתוקף של צו הרחבה לפנסיה חובה ועד ליום 31/12/2008 ובתקופה זו בלבד, תהא תקופת המתנה בת 9 חודשים והחל מיום 01/01/2009 בתום 6 חודשים מתחילת העסקתו אצל המעסיק הראשון, העובד זכאי לחסכון פנסיוני ולביצוע הפרשות כחוק.
● חובה על המעסיק להפריש הן לטובת החסכון הפנסיוני והן לטובת פיצויי פיטורין.
● החל מתאריך 1.11.2016, ביצוע ההפרשות על פי תקנות הפיקדון חל גם על חברות סיעוד ביחס לשעות העבודה של העובדים הזרים, המשולמות על-ידיהן.
● העובד איננו רשאי לוותר על ההסדר הפנסיוני לו הוא זכאי או לפטור את מעסיקו מהחובה לקיים לו הסדר פנסיוני. אבל רשות האוכלוסין פטרה את העובד מחובת תשלום חלקו (6%).
● העובד זכאי לקבל את הכספים שהצטברו עבורו לפנסיה במועד יציאתו מישראל לצמיתות. להרחבה >
● תלונות בדבר הפרת זכות העובד לפנסיה מטופלות ע"י הממונה על זכויות עובדים זרים.                            

2.  צו הרחבה

בתחילת חודש ינואר 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (להלן: "צו ההרחבה"). צו ההרחבה קובע, כי: "כל עובד כהגדרתו להלן, שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב כהגדרתו להלן, אשר מועסק או שיועסק בכל מקום עבודה, יהיה זכאי להיות מבוטח עפ"י צו זה, ולבחור, בהודעה בכתב למעסיקו בפרק הזמן הקצוב שלהלן בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה, שאושרה ע"י הממונה, בה יהיה מבוטח...".

3.  שיעור ההפרשות

צו ההרחבה קובע כי שיעור הפרשות פנסיוניות יחושב על בסיס שכר המינימום (לפני ניכויים) או השכר בפועל, הגבוה מביניהם.  ההפרשות הפנסיוניות על פי התוספת לצו ההרחבה יגדלו באופן הדרגתי בכל שנה עד לשנת 2017 והן כוללות 3 רכיבים: גמל ופיצויים שעל המעביד להפריש וגמל שעל העובד להפריש משכרו, עפ"י החלוקה הבאה: 

טבלת שיעורי הפרשות

4.  משמעויות למעסיק

● החל מחודש ינואר 2008 חובה על מעסיקי עובדים זרים בכל הענפים במשק לשלם לעובדים המועסקים על-ידם תוספת  שכר בגובה ההפרשות לקרן חסכון פנסיוני, לפי החוק או ההסכם הקיבוצי התקף בענף, לפי הגבוה מביניהם.
● מעסיקי עובדים זרים - זכאי גמלת סיעוד יחד עם חברות הסיעוד נושאים באחריות לתשלום הפרשות לחסכון פנסיוני בחלקים  יחסיים.
● המעסיק יפתח תוכנית יעודית בחברת ביטוח או חשבון בבנק ע"ש העובד לצורך הפקדת חסכון פנסיוני ודמי פיצויים.
● אסור לשלם תשלומים עבור עובד זר לקופות גמל או לקרנות פנסיה למרות האמור בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה, אלא לקרן שאינה מוכרת כקופת גמל ונושאת ריבית והצמדה.
● הפרת זכות העובד לפנסיה עלולה לעלות למעסיק בקנסות, הצמדות וריביות.

5.  חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991

 "עובד זר" מוגדר כ"עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה".
חוק עובדים זרים (להלן: "החוק") קובע הוראות מפורשות בעניין הפרשות עבור עובד זר בסעיף 1יא - פרק ד': הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל, כדלקמן:
"1יא. (א) השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה (ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת) רשאי לקבוע כי חובה על מעבידו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו  באותו חודש (להלן - הפיקדון); כן רשאי השר בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון, לגבי עובד זר המועסק  בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.
          (ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן - הקרן); שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, יקבע הוראותלענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
          (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה  זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן - חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
          (ג) (בוטל).
          (ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
          (ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה -
                (1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד                       שבו התקבלו על ידו;
                (2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא
                      זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
           (ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר
תשלומים סוציאליים שעל המעביד או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק,לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חייב בו, הכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
                (2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), יעביר המעביד לקרן
                       או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
                (3) על מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה   הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963."
..................
..................
..................
           (ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).  

6.  מקורות

   1. צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז -1957 סעיף 6ה
   2. זכותון לעובד הזר
    3. חוק עובדים זרים פרק ד סעיף ד
   4. ממונה על זכויות עובדים זרים במשרד הכלכלה פרק ד3 בחוק עובדים זרים
   5. עובדים זרים – המועד לפדיון חסכון פנסיוני
   6. הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל פרק ד בחוק עובדים זרים