חוקים בנושא ביטוח בריאות עובדים זרים

נכתב ע"י נחמן גילעד מנכ"ל גיל עד עובדים זרים לסיעוד בע"מ | 17/04/2020

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 , הוא החוק העיקרי המסדיר את זכאות שירותי הבריאות למי שהוא תושב במדינת ישראל. לאוכלוסיות זרות ובהם עובדים זרים, תיירים ומסתננים אין מעמד אזרחי המקנה להם זכויות תושב ולכן הם אינם זכאים לשירותי בריאות מתוקף החוק.

חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, הוא החוק המסדיר את זכאות שירותי הבריאות למי שהגיע למדינת ישראל באשרת עבודה. ביטוח בריאות לעובדים זרים נעשה ע"י המעסיק במסגרת תנאי ההעסקה באמצעות חברות ביטוח פרטיות ולא באמצעות קופות החולים. בעל הפוליסה הוא המעסיק ולא העובד הזר.

צו עובדים זרים, התשס"א-2001, הוא הצו המסדיר את היקף הביטוח הרפואי שעל המעסיק לרכוש עבור עובדו למשך כל תקופת עבודתו אצלו.

חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, סעיף 3(ב), "במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה". משרד הבריאות הנחה את בתי החולים להעניק בדיקה וטיפול רפואי לזרים חסרי מעמד ללא ביטוח רפואי במצבי חירום. נשים הרות וילדים רשאים לקבל טיפול ומעקב רפואי בתחנות טיפות חלב.