שיפור בעלויות למעסיק עובד זר בסיעוד

נכתב ע"י: נחמן גילעד, מנכ"ל גיל עד עו"ז לסיעוד בע"מ | 01/08/2013, עודכן 01/01/2017
 

בשורה דרמטית לקשישים סיעודיים שבידיהם היתר להעסקת עובד זר: הם יהיו רשאים לקבל את גמלת הסיעוד בכסף עבור עובד זר ישירות מהמוסד לביטוח לאומי בכל יישובי ישראל ולא רק בתשעה אזורי הניסוי כנהוג עד היום. השיפור בעלויות למעסיק עובד זר (להלן: "השיפור") מביטול "קופון" התיווך של חברת הסיעוד נאמד להערכת מחבר המאמר בתוספת חודשית של 792 ₪ אם הזכאות לגמלה היא בשיעור 150%, ושל 891 ₪ אם הזכאות לגמלה היא בשיעור 168%. השיפור נכנס לתוקף לראשונה ביום 01/03/2014 אחרי אישור קריאה שניה ושלישית בכנסת.Image preview

השיפור התקדם לכלל מימוש בעקבות אישור פה אחד מיום 30/07/2013 של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת (להלן: "הועדה") לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון קבלת גמלת סיעוד בכסף), התש"ע 2013 פרק ז', סעיפים 56(5) עד (7), 57 ו 59(ה) עד (ח) (להלן: "הצעת החוק"). 

ביום 30/12/2013 אישרה הועדה את התקנות לפיהן יוכלו זכאים לגמלת סיעוד לבחור בין קבלת גמלת סיעוד בכסף לחשבונם ישירות מהמוסד לביטוח לאומי או בשירותים בפועל באמצעות חברת סיעוד. התקנות יכנסו לתוקף ביום 01/03/2014 ותוקפן יחול עד 01/01/2015 ולאור התוצאות תבחן תכנית נסיונית זאת.

העמדות, חילוקי הדעות והאינטרסים שקדמו לאישור הועדה מפורטים להלן: ביום 13/05/2013 התקבלה ע"י הממשלה  החלטה מס' 168 בדבר תשלום גמלת הסיעוד ישירות למעסיקי עובדים זרים בענף הסיעוד ולא לחברות הסיעוד. החלטה זאת באה בעקבות מסקנות מחקר מלווה [2 ] מחודש דצמבר 2010 המתייחסות לניסוי שהפעיל המוסד לביטוח לאומי במשך שנתיים מחודש מרץ 2008, ולפיכך הממשלה הניחה על שולחן הכנסת את הצעת החוק. כוונת ההחלטה היא כי מיום 01/01/2014 המעסיקים יקבלו לידיהם את גמלת הסיעוד לצורך תשלום חלק משכר העובדים הזרים ואילו תפקידן של חברות הסיעוד כצינור להעברת גמלת הסיעוד מהמוסד לביטוח לאומי לחשבונות הבנק של העובדים הזרים בענף הסיעוד- יבוטל.

בהיבט כלכלי נטענות שתי טענות עיקריות מטעם משרד האוצר והמוסד לביטוח לאומי שעומדות בבסיס החלטת הממשלה:
א. עפ"י משרד האוצר יושג חסכון בסך 200 מיליון ₪ בהוצאות המל"ל בשנת 2014 לתשלומי גמלת סיעוד,
ב. עפ"י המוסד לביטוח לאומי הגמלה למעסיק תגדל בגובה 446 ₪ בחודש אם הינו זכאי לגמלה בשיעור 150% מקצבת יחיד מלאה, ובגובה 481 ₪ בחודש אם הינו זכאי לגמלה בשיעור 168% מקצבת יחיד מלאה. להרחבה קרא עוד.

בעוד החלטת הממשלה מעניקה באופן גורף את גמלת הסיעוד בכסף ישירות לחשבון הבנק של הזכאים, עמדת המוסד לביטוח לאומי ועמדת הועדה היא כי יש להותיר לזכאים את זכות הבחירה בין קבלת גמלת סיעוד באמצעות חברת סיעוד – כנהוג עד עתה, לבין קבלתה ישירות כהפקדה בחשבונם של מעסיקים בכל רחבי הארץ – ללא מתווך.

עמדת חברי הועדה מוצאת ביטוי בדבריה המאלפים של ח"כ שלי יחימוביץ מיום 14/02/2012: "אני כופרת בעובדה שחברת כח אדם שגוזרת קופון על ראשה של מטפלת סיעודית, תטפל בהורינו הקשישים טוב יותר מאתנו. אני רוצה שבסוף הדרך יהיה אפשר לבחור את הדרך לקבלת הקצבה - או דרך חברת כח אדם, אם המשפחה והקשיש יביעו רצון מפורש לכך, או לקבל את הכסף ישירות, מה שישאיר סכום גדול יותר בידי הזכאי ויאפשר לו להגדיל את היקף הטיפול ולשלם שכר הגון יותר למטפלות הסיעודיות. זכות הבחירה הזאת, בפיקוח מתאים, היא זכות מינימלית שאזרחים ראויים לה, בוודאי אזרחים קשישים." [6]Image preview
במהלך דיוני הועדה שהתקיימו ביום 24/06/2013 [5] הועלו הסתייגויות להצעת החוק הממשלתית. יו"ר הועדה ח"כ חיים כץ אמר בדיון: "לנגד עיני עומדת טובתם של הנזקקים בלבד. עליהם להיות מיודעים באופן מלא לגבי משמעויות הבחירה שלהם, ויש לאפשר להם להתחרט בקלות. כל זכאי ומשפחתו יעשו לעצמם את החשבון, הם יודעים לא פחות טוב מחברי הכנסת ומחברות הסיעוד".Image preview



 להלן תמצית חילוקי הדעות בין המתנגדים לבין המצדדים להצעה בקרב המוזמנים להשיב לשאלות יו"ר הועדה ובקרב גורמים חיצוניים:
-  המתנגדים להצעת החוק טוענים שהחלטת הממשלה לא מאפשרת לקשישים בחירה בין קבלת גמלה ישירות לידיהם לבין קבלת הגמלה באמצעות מתווכים שהם חברות כ"א בסיעוד.
לעומתם טוענים התומכים כי אוכלוסיית הקשישים הסיעודיים היא חלשה יחסית, וסובלת מחוסר במידע ביחס למניעים הכלכליים של חברות הסיעוד. עפ"י נתוני המחקר של מכון ברוקדייל חברות הסיעוד השפיעו על הקשישים שנכללו בתכנית הניסיונית שלא לבחור בגמלה בכסף וכי הן מפעילות לחץ שיווקי כבד על הקשישים ומבלבלות אותם עד שהם לא יודעים מה הדבר הנכון עבורם.
-    לטענת המתנגדים אמנם לאוצר יחסך כסף אבל הכסף שייחסך כתוצאה מהשינוי לא יינתן לקשישים-אלא לקופת המדינה.
מנגד, לדעת התומכים, בעקבות השינוי ייחסכו ‏למדינה‏ יותר מ–20% מסך הגמלאות לסיעוד ובנוסף סכום של 400 עד 600 ₪ נטו בחודש, יתווסף לידי הקשישים. טענה זו נתמכת בעיקרה ע"י המוסד לביטוח לאומי.
-    המתנגדים חוזים שהגמלה תישחק עם השנים-בניגוד לשעות סיעוד, שהן זכות שאינה נשחקת.
התומכים משיבים כי המוסד לביטוח לאומי יתקין מנגנון המבטיח את עדכון הקצבה לקשיש במקרה של הגדלת עלויות השכר. ובנוסף הכסף שייחסך יחזור לקופת המדינה – וימנע קיצוצים נוספים. זאת במקום ה"קופון" שגוזרות חברות הסיעוד על גב הקשישים.
-    נימוק נוסף מצד המתנגדים הוא כי קשישים עריריים יתקשו לשכור ולהפעיל עובד זר ללא סיוע חיצוני או בני משפחה.
התומכים בשינוי טוענים כי ממילא חברות הסיעוד אינן שוכרות ו/או מפעילות את העובדים זרים ותפקידן מתמצה בהעברת כספי גמלת הסיעוד לחשבון הבנק של העובד הזר. למעשה השמת העובדים וטיפול בהעסקתם נעשה ע"י הלשכות הפרטיות (תאגידים) והן אף מטפלות בחישוב יתרת השכר שיש להשלים לעובד ובחישוב יתרת הזכויות הסוציאליות העומדות לזכותו בתום כל שנת עבודה ובגמר חשבון עם סיום יחסי עובד מעסיק.
-    המתנגדים טוענים עוד כי הכסף לא יגיע לקשיש, אלא יופנה למטרות אחרות-תוך פגיעה בו.
לעומתם גורסים התומכים כי תשלום בכסף יינתן רק לקשישים המעסיקים עובדים זרים וכן כי ממילא כל גמלה אחרת, הן קצבת ילדים והן גמלאות לאוכלוסיות נזקקות מועברות למשפחה.

לקראת הדיון בועדה, הוכן מסמך בנושא שינוי מתן גמלת סיעוד מגמלה בעין לגמלה בכסף – עדכון [1]. וביום 30/07/2013 הודיעה הועדה כי: "הועדה אישרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק המורכבת מסעיפים שפוצלו על ידי הוועדה מחוק ההסדרים. לפי הצעת החוק שאושרה ובניגוד לסעיפים המקוריים שביקשה הממשלה לאשר בחוק ההסדרים (לחייב את הזכאים בקבלת גמלה כספית בלבד), קשישים הזכאים ל"שעות סיעוד" מטעם המוסד לביטוח לאומי ומעסיקים מטפל צמוד יוכלו להמשיך ולבחור האם לקבל גמלה כספית או לחילופין גמלת שירותים "בעין". הבחירה תתבצע במעמד הגשת הבקשה לקבלת היתר להעסקת מטפל. בכל רגע נתון יוכל הזכאי להתחרט ולשנות מסלול, ובקשתו תיכנס לתוקף כעבור חודש. זאת באמצעות המשך קיום "פיילוט" אותו חוקקו יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ וח"כ שלי יחימוביץ'. הפיילוט יורחב לכלל אזורי הארץ, במקום תשעה אזורים כפי שנהוג כיום, ויימשך עד ינואר 2015.  לדרישתו של יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו), על מנת לוודא כי לנגד עיניו של הזכאי יעמדו מכלול השיקולים הרלוונטיים, שר הרווחה יקבע תקנות באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שיפרטו מה כוללות האפשרויות העומדות בפני הזכאי, מהן הזכויות שעומדות לו, הסדרי פיקוח מטעם הרשויות ועוד. בנוסף דרש כץ לקיים מחקר שיעקוב אחר הפעלת התכנית, ושתוצאותיו יובאו בפני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בתום תקופת הפיילוט, על מנת שתדע לקבל החלטות לאחר סיומו. עד לאישור התקנות, יימשך הניסוי בתשעת האזורים כפי שהיה עד כה."


מקורות:
1 שינוי מתן גמלת סיעוד מגמלה בעין לגמלה בכסף – עדכון, המממ 07/07/2013
2 גמלת סיעוד בכסף, מחקר מלווה לניסוי, המוסד לביטוח לאומי, מינהל המחקר והתכנון, 12/2010
3 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שינוי שיעור גמלת הסיעוד שמשולמת לזכאי), התשע"ב-2011
4
גמלת סיעוד בכסף במקום שירותים, גיל עד עובדים זרים לסיעוןד בע"מ, 18/12/2012
5 פרוטוקול מס' 40 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 24/06/2013
5 הודעות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות , גמלת הסיעוד בחוק ההסדרים, 24/06/2013
6 קשישים יוכלו לקבל לידיהם גמלת הסיעוד, ידיעה של יעל גרונטמן, גלובס, 14/02/2012






 

תגובות

פרסום תגובה חדשה

  • כתובות דפי אינטרנט וכתובות דוא"ל הופכות אוטומטית לקישורים.

מידע נוסף על אפשרויות מבנה קלט