תשלומי מעסיק לעובד זר בתחום הסיעוד

נכתב ע"י: נחמן גילעד, מנכ"ל גיל עד עו"ז לסיעוד בע"מ | 27.04.2012 , עודכן 23.01.2020

הסכם העסקה/עבודה (להלן:"הסכם") שהונפק לעובד ולמעסיק (להלן: "הצדדים") ע"י הלשכה הפרטית (להלן:"התאגיד") ואשר עליו חתומים הצדדים הינו נוסח שנבחן ע"י עו"ד ואושר ע"י אגף רישוי לשכות פרטיות ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול כחלק מתנאי הענקת היתר לתאגיד. כלומר הצדדים קשורים ביניהם ביחסי עובד מעסיק הבאים לכלל ביטוי בהסכם כדין, וכתוצר לוואי נחסך מן הצדדים תשלום שכ"ט עו"ד כדי שזה ינסח עבורם הסכם חוקי.

נזכור שהמעסיקים – בעלי היתר להעסקת עובד זר בתחום הסיעוד (שהם יחיד לגבי עובדו שאותו הוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו), הינם בדר"כ קשישים שלא חייבים בהנפקת תלוש שכר עבור העובד. חלקו של המעסיק מתוך השכר הכולל משולם איפוא במזומן, בשיק, או בהפקדה לחשבון בנק של העובד. לכן אל למעסיק לחשוב כי די בקיום תנאי הסכם בלבד, אלא חלה עליו האחריות לתעד בטופס תעוד פשוט (להלן: "טופס") את התשלומים שהעביר לידי העובד, לציין בגין אלו סעיפים שילם: עבודה בימי חג/בסופ"ש, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית וכיו"ב ולבסוף להחתים את העובד על כל התשלומים בהיבט החודשי.

כידוע בימים אלו עבודת עובדים זרים בתחום הסיעוד הינה מצרך מבוקש ולכן ראוי למעסיק שינקוט בצעדים להבטחת שכרו של העובד בהתאם להוראות החוק ובמקביל יבקר את הוצאותיו. מניסיונות העבר הננו עדים מצד אחד למקרים של ניצול עובדים בידי מעסיקיהם ומצד שני לארועים של סחטנות כספית לשמה של המעסיקים בידי עובדיהם. בהתנהלות לפיה מתעדים וחותמים על התשלומים ששולמו בידי המעסיק ושהתקבלו בידי העובד ניתן להסתמך על הנתונים בטופס על מנת להימנע מהליכים משפטיים, לאפשר למעסיק בקרה על הוצאות השכר ולעובד לוודא תשלום הוגן, לחשב יתרת תשלומים/זכויות סוציאליות, לתקן טעויות וליישב פלוגתאות.

מבדיקת הנתונים בטופס, להבדיל משמירת נתונים בזכרונם של הצדדים, ניתן לזהות תשלומי יתר או חסר. למשל, העובד זכאי לחופשה ביום חג רק בתום  3 חודשי עבודה מתחילת עבודתו. ועוד: העובד זכאי להפרשות לפנסיה רק בתום 6 חודשי עבודה מתחילת עבודתו. מובן מאיליו כי מתן זכויות סוציאליות אלו לעובד לפני המועד הקבוע בחוק מזכות את המעסיק בהחזר כספי.

דוגמא אחרת להוצאה ביתר מצד המעסיק נוצרת לעיתים עם תשלום דמי כיס לעובד (להלן: "מקדמה") בסך 100 ₪ בכל סופ"ש. להלן מובא ציטוט מתוך הסכם העסקה: "מדי שבוע, בצאת המטפל ליום המנוחה, ישלם המעסיק למטפל מפרעה ע"ח השכר החודשי בסך של 100 ₪." בדר"כ סכום המפרעות/המקדמות המשולם לעובד הינו 400 ₪ בחודש, אך ישנם חודשים בני 5 סופ"ש: למשל בשנת 2012 יש 4 חודשים בני 5 סופ"ש (מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) והמשמעות הכספית היא שהמקדמה לעובד בכל אחד מחודשים אלו היא 500 ₪ בחודש. כלומר בשנת 2012 המעסיק עלול לשלם לעובד 400 ₪ (4 כפול 100) ביתר. הואיל והשכר החודשי של עובד זר קבוע כ- 3,750 ₪ נטו בחודש (לאחר קיזוז ניכויים מותרים וללא עבודה בסופ"ש ובחגים), יכול המעסיק לפקח על התשלומים החודשיים ו/או השנתיים באמצעות טופס מאושר וחתום, ולקזז משכר העובד את תשלום היתר בסעיף מקדמה עובר לדוגמא זאת.

דוגמא בולטת להוצאה כספית לא מתוכננת בידי המעסיק היא שיחות טלפון שנעשות ע"י עובד מבית המעסיק ועל חשבונו, ללא ידיעת המעסיק. הוצאה זאת עלולה להאמיר למאות ₪ בחודש והמעסיק יגלה זאת רק בחשבון הבא ואז הינו זכאי לקזז הוצאה זאת ממשכורת העובד.

בנסיבות אלו שבהן המדינה אינה מעמידה לרשות נזקקי הטיפול הסיעודי את כיסוי מלוא עלות העסקת מטפל בביתם, חלקו של המעסיק בשכר העובד (לאחר ניכוי חלקו של המל"ל בגימלת הסיעוד) תלוי בהבנתו את ההסכם ובדרך יישומו. ניתן למנוע מן הצדדים עגמת נפש ולחסוך למעסיק הוצאות לא מבוטלות אם יתן תלוש שכר או ינהל תעוד מסודר של חלקו בתשלומי שכר לעובד.